הטיפול בכאב כרוני: גישת הגוף-נפש המהפכנית של דן לוסטיג

שלום, שמי דן לוסטיג. אם אתם קוראים את המילים האלה, יש סיכוי גדול שאתם או מישהו יקר לכם מכירים מקרוב את העולם המתסכל של כאב כרוני. אני מדבר על הכאב הזה שלא מרפה. הכאב שהופך לחלק מהזהות, שמשפיע על מצב הרוח, על מערכות היחסים, על היכולת לעבוד ועל עצם ההנאה מהחיים.

אני מכיר את התחושה של להיות כלוא בתוך הגוף שלך. את מסע הייאוש בין רופאים, טיפולים, תרופות והבטחות שונות, כשבסופו של יום, הכאב עדיין שם, נוכח תמיד, כמו רעש רקע שאי אפשר להשתיק. רבים מגיעים לתפיסה שכאב כרוני הוא גזירת גורל, משהו שצריך ללמוד "לחיות איתו", לנהל אותו באמצעות משככי כאבים ותו לא.

אבל מה אם הייתי אומר לכם שישנה דרך אחרת? מה אם הכאב הכרוני הוא לא רק תקלה פיזית, אלא מסר מורכב ממערכת שנמצאת במצוקה? מה אם המפתח לריפוי לא נמצא רק בטיפול בסימפטום – באזור הכואב – אלא בהבנת המקור העמוק שיצר אותו?

במאמר זה מאת דן לוסטיג, אני רוצה להציג בפניכם פרספקטיבה שונה על כאב כרוני. גישה מהפכנית, שמבוססת על הקשר הבלתי נפרד בין הגוף, הרגש והתודעה. זוהי גישת "רפואת על", שיטה שפיתחתי בעקבות מסע אישי ומחקר של שנים, וכבר עזרה לאלפי אנשים להשתחרר מכבלי הכאב הכרוני ולהשיב לעצמם את השליטה על חייהם.

הכאב הוא אמיתי, אך המקור שלו מורכב משחשבנו

לפני שנתחיל, חשוב לי להדגיש את הנקודה החשובה ביותר: הכאב שאתם חווים הוא 100% אמיתי. הגישה שלי אינה טוענת בשום אופן שהכאב "נמצא לכם בראש" או שהוא דמיוני. הכאב הוא תחושה פיזית מוחשית. השאלה המרכזית שאנו צריכים לשאול היא לא האם הכאב אמיתי, אלא מהו המקור שלו.

הרפואה הקונבנציונלית לימדה אותנו לחשוב על כאב במודל פשוט: נזק לרקמה = אות כאב למוח. אם יש לך כאב גב, כנראה יש בעיה בחוליות. אם כואבת הברך, כנראה הסחוס שחוק. מודל זה נכון בהחלט במקרה של כאב אקוטי – כשנחתכים, נכווים או שוברים עצם. הכאב הוא מערכת אזעקה חיונית שמתריעה על סכנה ומאלצת אותנו לנוח ולהחלים.

אך מה קורה כשהכאב נמשך חודשים ואף שנים, הרבה אחרי שהפציעה המקורית (אם בכלל הייתה כזו) החלימה? כאן נכנס לתמונה המושג כאב כרוני. המדע של היום מבין יותר ויותר שכאב כרוני פועל במנגנון שונה. לעיתים קרובות, הבעיה היא לא ברקמה הפגועה, אלא במערכת העצבים המרכזית – במוח ובחוט השדרה – שלמדה לייצר ולשדר את אותות הכאב באופן קבוע.

אני אוהב להשתמש בדימוי של אזעקת שריפות רגישה מדי. דמיינו שבבית שלכם פרצה שריפה קטנה. האזעקה, בצדק, החלה לצפצף בקולי קולות. כיביתם את האש, ניקיתם את הפיח, והסכנה חלפה. אבל האזעקה ממשיכה לצפצף. היא כל כך רגישה עכשיו, שאפילו אדי מים רותחים מהקומקום או עשן קל מהטוסטר מפעילים אותה בעוצמה מלאה. הבעיה היא כבר לא השריפה – הבעיה היא האזעקה עצמה.

כך פועל כאב כרוני. מערכת העצבים, בעקבות טראומה, פציעה, או מתח מתמשך, הופכת להיות במצב של דריכות-יתר. היא מפרשת כל גירוי קטן, ואפילו תנועה נורמלית, כאות לסכנה, ומגיבה בשליחת אותות כאב עזים. לתופעה זו קוראים "סנסיטיזציה מרכזית" (Central Sensitization), וזהו הבסיס להבנת גישת הטיפול של "רפואת על".

"עומס עצבי": הדלק שמזין את אש הכאב הכרוני

אם מערכת העצבים היא "האזעקה הרגישה", השאלה המתבקשת היא: מה גורם לה להישאר כל כך דרוכה? התשובה, על פי שיטת "רפואת על", היא מה שאני מכנה "עומס עצבי".

"עומס עצבי" הוא תוצאה של סטרס כרוני, רגשות מודחקים וחוויות עבר שלא עובדו כראוי ונשארו "תקועות" במערכת. לחץ בעבודה, קשיים בזוגיות, דאגות כלכליות, טראומת ילדות, תחושת חוסר משמעות – כל אלה אינם רק "בעיות נפשיות". הם מתורגמים בגוף לתגובה פיזיולוגית מתמדת של "הילחם או ברח" (Fight or Flight). הגוף מוצף בהורמוני סטרס, השרירים מכווצים, הנשימה שטחית, ומערכת העצבים כולה נמצאת בכוננות שיא.

במצב כזה, סף הרגישות לכאב יורד דרמטית. מערכת העצבים, שעסוקה בסריקת איומים, מתחילה לפרש גם מסרים פנימיים מהגוף כאיום, ומפעילה את אזעקת הכאב. זו הסיבה שאנשים רבים מדווחים שהכאב הכרוני שלהם מחמיר בתקופות של לחץ, וזו גם הסיבה שטיפולים המתמקדים רק באזור הכואב spesso נכשלים בטווח הארוך. הם לא מטפלים במקור הדלק שמזין את האש.

תהליך הריפוי של "רפואת על": שלושה שלבים לכיול מחדש של מערכת העצבים

גישת "רפואת על" מציעה תהליך שיטתי ומובנה שמטרתו להפחית את אותו "עומס עצבי", לכייל מחדש את מערכת העצבים, ובכך "להשתיק את האזעקה". התהליך מורכב משלושה שלבים עיקריים:

1. זיהוי השורש: להבין את סיפור הכאב

בשלב הראשון, אנו חורגים מהשאלה "איפה כואב?" ועוברים לשאלה "מה הסיפור של הכאב?". באמצעות תהליך של אבחון עצמי מונחה, אנו חוקרים את ההקשר הרגשי והביוגרפי של הכאב.

• מתי הכאב הופיע לראשונה? מה קרה בחייך באותה תקופה?
• אילו רגשות הכאב מעורר בך? (פחד, כעס, חוסר אונים, אשמה?)
• באילו מצבים הכאב מתגבר? האם יש קשר לאנשים מסוימים, למצבים או למחשבות?

התהליך הזה מאפשר לנו לזהות את הדפוסים הרגשיים והמחשבתיים שמחזיקים את מערכת העצבים במצב הדרוך. אנו מגלים את הקשרים הנסתרים בין מתח נפשי להתפרצות הכאב הפיזי. ההבנה הזו לבדה היא צעד משחרר ועוצמתי.

2. שחרור המטען הרגשי: להרגיע את המערכת מהשורש

לאחר שזיהינו את השורשים, אנו משתמשים בכלים מעשיים וטכניקות מתקדמות כדי לשחרר את המטען הרגשי הכלוא במערכת. זהו אינו תהליך של "חשיבה חיובית" מאולצת. זהו תהליך פיזיולוגי עמוק של פריקת מתח ממערכת העצבים.

המשתתפים לומדים טכניקות ספציפיות שעוזרות לווסת את התגובה האוטומטית של הגוף, לעבד רגשות בצורה בטוחה, ולהעביר את המערכת ממצב של "הילחם או ברח" למצב של רוגע וריפוי ("Rest and Digest"). כשהמערכת נרגעת, גם תפיסת הכאב משתנה. "עוצמת הווליום" של אותות הכאב יורדת, והמוח מתחיל לפרש את המסרים מהגוף בצורה פחות מאיימת.

3. בניית "תודעת ריפוי": ליצור מציאות חדשה ללא כאב

זהו השלב הקריטי להבטחת שינוי ארוך טווח. לאחר שהרגענו את המערכת, אנו צריכים ללמד את המוח דפוסים חדשים – ליצור נתיבים עצביים (נוירו-פלסטיות) של ביטחון ורוגע במקום נתיבי הכאב הישנים.

"תודעת ריפוי" היא היכולת לשנות את היחס שלנו לכאב. במקום לפחד ממנו ולהילחם בו (מה שרק מגביר את המתח ומחזק את מעגל הכאב), אנו לומדים להתייחס לגוף שלנו בחמלה, להקשיב למסרים שלו ללא פחד, ולחזק את תחושת הביטחון הפנימי. אנו בונים חוסן נפשי ופיזי המאפשר לנו לא רק להחלים מהכאב הקיים, אלא גם למנוע את חזרתו בעתיד.

העצמה דרך אחריות: לקחת את המושכות לידיים

המחקר המקיף שערכנו על שיטת "רפואת על", בליווי פרופ' רמי בנבנישתי, הראה באופן ברור כיצד תהליך זה מוביל לשיפור משמעותי לא רק במדדים רגשיים כמו חרדה וסטרס, אלא גם בדיווחים על ירידה בעוצמת התסמינים הפיזיים, כולל כאבים כרוניים מסוגים שונים.

הסיבה לכך שהשיטה עובדת היא פשוטה: היא מחזירה את הכוח לידיים שלכם. היא מעבירה אתכם מעמדה של קורבן פסיבי של הכאב, לעמדה של שותף אקטיבי בתהליך הריפוי שלכם. אתם לומדים להבין את המערכת שלכם, ומקבלים סט כלים מעשי לניהול וויסות שלה.

שוב, חשוב לי להדגיש כי גישה זו אינה מבטלת את חשיבותה של הרפואה הקונבנציונלית. אבחון רפואי הוא קריטי כדי לשלול בעיות מבניות או פתולוגיות אחרות. אך במקרים רבים של כאב כרוני, שבהם הרפואה מציעה בעיקר ניהול סימפטומים, גישת הגוף-נפש פותחת דלת לעולם חדש של אפשרויות – דלת לריפוי מהשורש.

אם אתם חיים עם כאב כרוני, אני רוצה שתדעו שיש תקווה. הכאב אינו בהכרח גזירת גורל. הוא עשוי להיות קריאה של הגוף והנפש שלכם לשינוי, הזמנה להקשיב פנימה ולטפל במקורות העומס בחייכם. המסע לשחרור מהכאב מתחיל בהבנה חדשה ובנכונות לקחת את הצעד הראשון.

שלכם,

דן לוסטיג

• הבהרה משפטית: אין לראות במידע המובא כאן תחליף לייעו-ץ רפואי. כל שינוי בטיפול רפואי יש לבצע בהתייעצות עם רופא מוסמך.